מי יציל את ישראל מעצמה?

26/1/2023

עידן קדם

מי יציל את ישראל מעצמה? ובכן, רק אזרחיה. הכיבוש של יהודה ושומרון, למשל, שחלחל והתפשט בגוף המדינה כסרטן, עד שהשתלט גם על מוסדות השלטון שלה, לא נעצר עד כה בידי האזרחים, על אף שיכלו לעשות זאת בהרבה שלבים בדרך. אותם אזרחים עדיין יכולים לעשות מעשה, ובלבד שיבינו היכן הדברים עומדים.

יש להבין שכל ההתפתחות מראשית הציונות עד הנה, היא התפתחות פחות או יותר ליניארית. הווה אומר, שמה שקורה עכשיו בישראל הוא פועל יוצא טבעי של הציונות; היא יכולה להצדיק כל דבר שמתרחש בידי המדינה ובידי אזרחיה. ועל כן, מי שנחרד ממה שקורה בישראל היום וגם לאורך שנים, חייב קודם כל להתנער מהציונות. בד בבד עם זה, חילונים ממוצא יהודי, ובוודאי לא יהודים מכל מיני סוגים, צריכים לתת גט כריתות ליהדות, ולהפסיק לזהות את עצמם כיהודים. בלי שני המהלכים האלה, יש מעט מאוד סיכוי לשינוי.

ידועה בהווי האנושי, ובפרט הישראלי, התנועה אל הדת וממנה; דהיינו על אודות אנשים שהפכו את חייהם במאה ושמונים מעלות, והתפקרו, או שחזרו בתשובה. המהלך שנדרש בנושא זה מחילונים הוא אפוא קל בהרבה מאותם אינספור מקרים; הם בסך־הכול צריכים להתאים את הגדרת זהותם לזהותם בפועל, כמי שאינם מקיימים את מצוות הדת. אלא שבמקרה זה, העילה לשינוי היא עצומה ורבה לאין שיעור מהסיבות שמניעות אנשים לעשות מהלך כגון זה, בדרך־כלל ממניעים אישיים. שכן, המהלך הפשוט יחסית והמתבקש שנדרש מחילונים גמורים או למחצה, בא לא רק להצלתם האישית אלא בעיקר להצלת מדינתם; לא פחות.

כי כל רבבות הפעולות הנפשעות שהתקיימו בחסות הציונות לאורך השנים, התקיימו הודות לתמיכה, במעשה ובשתיקה, של מיליוני אזרחים ישראלים תמימים, שלווים, נאורים וערכיים, מעצם זה שהזדהו כאחוזי כישוף כיהודים וכציונים. הכול נעשה בשמם ובתמיכתם. ומכאן שאין מנוס יותר מלהפסיק להתחבא תחת איצטלות ותירוצים שונים ומשונים, ולעשות את המעשה האפקטיבי היחיד לעצירת התדרדרות המדינה, והוא התנערות מערכי היסוד שלה, למען הצלתה.

ההפגנות, מעשי המחאה, ההתרעות, המאמרים, הנאומים, של הפלג החילוני-ליברלי הם כולם מצוינים ומעוררי תקווה והשראה; ובו־בזמן הם חסרי תועלת אם כל אותם מוחים ממשיכים להזדהות עם הציונות ועם היהדות. זה משול למילוי הדלי ושפיכתו מייד אחר־כך; וזה משחק לידי קואליציית הציונים-חרדים-ישראל השנייה. הם יודעים שכל עוד מתנגדיהם מחזיקים בערכי הציונות והיהדות, אותם מתנגדים נמצאים עמוק בכיסם. מפני שביהדות ובציונות, אותה קואליציה שמרנית מצטיינת הרבה יותר. זה משרת את מה שהם רואים כאינטרס מובהק שלהם, עד ליום שבו, כמו רבים מחבריהם לשעבר, מצטננת דעתם והם מבינים את ההיפך הגמור; את זה שבערות, קנאות דתית, דריסת זכויות אדם, זלזול בדמוקרטיה, הגבלת חופש תנועה ועוד, רק פוגעים באינטרסים שלהם. אבל עד אז, הנזק כבר נעשה.

מדינה יהודית היא סתירה במהות מושג המדינה, כי פירושה אפליה אפריורי בין אזרחיה. זה דבר שמדינה לא יכולה לאפשר, וזה מספיק כדי להתנגד לה. אבל למי שזה לא מספיק, באים גל אחרי גל של אירועי לאומנות וכפייה דתית, כל אחד גדול ומאיים מקודמו, שלא יכולים להשאיר מקום לספק לאן הדבר הזה הולך. אתה לא יכול להתנגד לפעולות של כפייה יהודית או של העצמה יהודית, ובו בזמן להזדהות כיהודי. זה דבר מופרך לחלוטין. יש אפוא בפני הציבור החילוני-ליברלי בישראל (ובפני כל מי שרוצה להצטרף) משימה עצומה: ליצור כוח פוליטי מספיק גדול של לא־יהודים, כדי להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, רצוי בין הים לירדן, עם כל תושבי הקבע שנוכחים שם עתה.