הדיקטטורה של הפרולטריון

30/9/2026

עידן קדם

לפעמים אתה נכנס לאיזה חלל סגור, כגון מכונית או חדר שזמן רב לא אווררו, ונחנק מצחנת נשימה או זיעה, ומבקש אז לפתוח איזה חלון, לאוורור. לא! לא! מתרים בך אנשים מן השורה, המיזוג עובד! כן, כשהמיזוג עובד, כך גורסת אמונה עממית נפוצה, אסור באיסור חמור לפתוח חרכים לנשימה. אפילו לא סדק. כי הקור יתבזבז. שומרי הסדר בעניין זה יכולים להיות מנהלי קבוצה או קומה או משמרת, אבל פעמים רבות, כאמור, מדובר באנשים כמוני וכמוך. יש מקומות שאפילו סתמו את הגולל על הויכוחים, וסתמו את החלונות לתמיד, כמו ברכבת או באוטובוס. רק זה עוד חסר להם, אנשים שהולכים מכות בחלל סגור על פתיחת חלונות.

אלא שבתפנית מוזרה, כל הדבר הזה מתהפך כשבא החורף. ואף עוד לפני כן, כשרק מציץ קצה אפו של סתיו, פתאום הופך להיות דחוף לאנשים דווקא לפתוח חלונות! כדי שיהיה אוויר! אבל קר, אתה מנסה למחות. תלבש מעיל או סוודר, הם עונים לך נונשאלנטית. וחוץ מזה, כולם חוץ ממך רוצים לפתוח חלונות. אז תתיישר! כי אצלם, דמוקרטיה זה מעל הכול. ואם הרוב בעד, איך יהיה סיפק בידנו למחות בעדו? או קיי, אני עונה, אבל מה עם המזגנים? לא רציתם רק לפני שבוע שבועיים לשמור על הקור של המזגן? אוויר! אוויר! הם עונים, כאילו אני אוויר, וכאילו הם עוד רגע נחנקים. כי זאת יש לדעת: מזגנים טובים לנו רק כל עוד הם מקררים. חימום זה לא פונקציה שכדאי לנו להילחם עליה. אולי זה בגלל שרבים מהם באו מאימא רוסיה?

ומעניין שעל פי רוב מדובר באותם אנשים עצמם שהיו מוכנים להיכלא מרצון באותה בועה מצחינה בקיץ! ואז פתאום מסתבר לך, שהדואליות התחושתית-נשימתית-כלכלית המוזרה הזאת שנייה לדבר מתמיה אף יותר: שאלה אנשים שבאיזה פיתול חברתי שנסתר לגמרי מעיניך, הפכו את עצמם למכתיבי הלכות ולפוסקי דור מטעם עצמם, ולאלה שעל פיהם יישק דבר, באופן בלתי מעורער!

וזה לא רק רושם סובייקטיבי. מתברר לך שגם אם אתה מביא את הסוגיה כבדת המשקל הזאת לפתחם של מנהלים רשמיים, הם מיתממים ומקבלים את האוטוריטה המומצאת הזאת כתורה מסיני; שעליה אין להתווכח, אלא אולי בפנייה לבית דין עליון כלשהו, שגם הוא, על פי רוב, יציץ עליך בעין חשדנית, ויתהה בינו לבינו, מה נסגר איתך? עם מי החלטת להתעסק, יה ברנש? אתה לא רואה שאלה הקובעים פה?

סהדי במרומים שאני לא רואה. מאין שאבו את סמכותם אותם דיקטטורים טבעיים של מטה? מי שמם? מי נתן בידם את מטה הקסם הבלתי נראה, שיגעו בו בראשנו נגיעה קלה, ויהפכו אותנו לאילמים וצייתנים? אכן, שאלות עמוקות מני חקר, שבוודאי עוד ישקלו וינותחו בשעתן. אבל לפי שעה, שומה עליי לרוץ ולהביא סוודר, ולשבת בצייתנות בפינה.