מספר טענות וכמה מסקנות

13/11/2025

עידן קדם

שתי הערות מקדימות לטענות שלהלן, ובכלל: 1) לכל הכללה יש יוצאים מן הכלל שסותרים אותה. עצם זה, לא פוסל את ההכללה. שהרי זה מה שעושה את ההכללה למה שהיא. לכן, טענות כלפי הכללות צריכות להיות לגבי תקפותן כהכללות; כלומר, לכך שהיוצאים מן הכלל בה גדולים מן הנטען בהכללה. 2) טענות על מוצאם של אנשים הן הכללות תרבותיות וחברתיות, לא גזעיות. הן נטועות במציאות גזעית שהפכה לתרבותית, ולכן הן פתוחות לחלוטין להפרות של המציאות הזאת בידי עובדות הפוכות. במילים אחרות: הכללות גזעיות משקפות מציאות גזעית־תרבותית, שכל אחד חופשי לחלוטין לנהוג אחרת מהן.

• את מדינת ישראל הקימו יהודים אשכנזים.

• את מדינת ישראל הקימו חילונים.

• הישוב העברי לפני הקמת המדינה והמדינה בשנים הראשונות לקיומה היה בעיקרו מסגרת חילונית אשכנזית.

• חילוניות היא ההפך מדת, ויהדות היא דת. לכן, חילוניות היא ההפך מיהדות.

• מדינת ישראל קמה בהצלחה, והייתה מדינה מוצלחת.

• (אם זה היה תלוי ביהודים אשכנזים ובמזרחים יהודים או ממוצא יהודי, מדינת ישראל לא הייתה קמה).

• ישראל הייתה מוצלחת כי הוקמה בידי אשכנזים חילונים.

• מקימי ישראל ומנהיגיה הראשונים השתייכו למחנה ׳שמאל סוציאליסטי חילוני׳.

• המחנה הסוציאליסטי חילוני היה חוד החנית של הציונות.

• האחיזה של המחנה הסוציאליסטי חילוני בציונות יצרה דיסוננס כי הציונות מעמידה בראש העדפותיה את היהדות, והיהדות סותרת חילוניות.

• מחנה הימין הוא אנטי־תזה לשמאל הסוציאליסטי החילוני (למעט בעניין הציונות): הוא תומך ביהדות קפיטליסטית מזרחית.

• מחנה הימין הוא לא קבוצה ריקה; הוא תמונת מראה של השמאל הסוציאליסטי החילוני. ולכן, הוא בעל ערך, אבל בעל ערך שלילי: הוא מאמין בכל מה שהשמאל הסוציאליסטי חילוני מאמין, אבל הפוך (כאמור, למעט בעניין הציונות).

• מאז עליית הימין לשלטון, ישראל היא פחות חילונית, פחות סוציאליסטית, פחות אשכנזית ופחות מוצלחת.

• כוחו העיקרי של הימין הוא באחיזה ברעיון המייסד של ישראל: מדינה יהודית לכל היהודים שחפצים בכך. קרי: ציונות. זה הסיבה העיקרית לכך שהימין מצליח להחזיק בשלטון ולא נמצאים לו מתנגדים של ממש.

• ככל שהמדינה מתנהלת לפי דרכו של הימין, שמחזק את המאפיינים הציוניים שלה, היא פחות מוצלחת ויותר קרובה לעברי־פי־פחת.

• רעיון המדינה הפלסטינית נולד בעיקרו כאנטיתזה למדינה היהודית, והמאבק הפלסטיני היה בעיקר כלפי המדינה היהודית.

• הנצחתו של הסכסוך הישראלי פלסטיני נעוץ באינטרס הציוני לשמור על ישראל יהודית.

• הפתרון של מדינה פלסטינית לסכסוך הישראלי פלסטיני, המוצע בידי השמאל בישראל, נשען גם הוא על האינטרס הציוני לשמירה על המדינה היהודית.

• בלי מדינה יהודית, לא היו מדברים אף פעם על מדינה פלסטינית.

• מדינה יהודית היא סתירה, כי היא קובעת אפריורי את זהות המדינה, מה שסותר את תנאי ההתקיימות של מדינה. בנוסף, היא מחויבת לעם שונה מהעם הישראלי; וכן, היא מעמידה בראשה, אף מעל המדינה, דת, שככל דת, היא לפי טבעה אדישה למושג המדינה; היא אינסופית; היא על זמנית; ומופשטת. כלומר, המדינה היהודית מעמידה בראשה אלמנט טוטליטרי שענייני המדינה זרים לו, והוא בעל זכות וטו על כל מה שקורה במדינה.

• בכך שישראל היא מדינה יהודית היא מפלה אפריורי חלק מאזרחיה לעומת חלק אחר מאזרחיה; והיא מפלה את כל אזרחיה לעומת העם המועדף שאותו היא מייצגת.

• לכן, הן הסכסוך הישראלי פלסטיני והן הפתרון המקובל לו נטועים בתוך הגורם היסודי שמערער ישראל.

• מסקנה: מדינה יהודית אינה רצויה וגם אינה באפשר, ויש להקים תחתה מדינה שוויונית, סוציאליסטית חילונית ומערבית על כל השטח של ארץ־ישראל המנדטורית.