גוועלד, יהודים

29/6/2025

עידן קדם

הבית נשרף, היהודים קמים עלינו לכלותנו, ואצלנו אנשים פתאום ׳מתפכחים׳, רואים את האור, ומטפטפים, בהתחלה בהתגנבות יחידים, ואחר כך בהמוניהם, לזרועות המפלצת היודו־נאצית.

ואני שואל, תגידו, השתגעתם? יהדות? הדת הזאת הרי מכלה את כל מה שעומד מסביבה; אין מלפניה לא שחוק ולא קלות ראש. כבר היה יותר טוב אסלאם. טוב, אסלאם לא, אבל הפרינציפ ברור. יותר מדי זמן מנהלת מדינת ישראל יחסים דו־משמעיים עם היהדות, והגיע הזמן לעמדה הרבה יותר נחרצת נגד הדת שמחרבת הלכה למעשה את מדינת ישראל.

כי מול היהדות אסור להתפשר. זוהי דת שטנית, ערמומית, קנאית, חשוכה, אלימה, שלוקחת שבויים ועוד איך, וממש לא רוצחת אותם, להיפך, היא מעבירה אותם לשורותיה בהמוניהם. לעת עתה, רוב מוחלט של המחנה החילוני בישראל, למעט בני דתות אחרות, שבוי בידיה מרצון ובהסכמה. כאן מתבטאת הערמומיות היהודית, שגורמת לך להיות בטוח שאתה לא יכול בלעדיה, בשעה שהיא יונקת ממך את כל לשדך, ומוציאה אותך עירום מכל אנושיותך, ובסוף הולמת בראשך מכת חסד אחרונה. הם מתחילים ב׳קצת יהדות לא תזיק׳, ממשיכים בקצת יידישקייט ובדברי חלקות מתובלים בממבו ג׳מבו חסידי, מבלי שקורבנותיה התמימים חושדים שאין ׳קצת יהדות׳, ואין ׳רוח היהדות׳, שהיא לא כל כולה רוח רעה.

כלומר, יש קצת יהדות, והיא נחלת אובדי הדרך, שנשפטים בישראל אך ורק על פי מחזיקי ההרבה יהדות. ומחזיקי ההרבה יהדות מביטים בשאט־נפש באנשי הקצת יהדות, ותובעים: אין חצי יהדות, ואם אתה רוצה להיות יהודי, תהיה יהודי על מלא, בבקשה. או שלא תהיה יהודי בכלל. ואנשי הקצת יהדות, החילונים, אפילו לא חושבים פעמיים, ומיד כורעים ברך בפני הדת הזאת, כי עוד חסר להם להיות לא־יהודים בארץ יודו־דיקטטורית. ושלא יובן לא נכון: אנשי ההרבה יהדות דווקא יוצאים נשכרים מעמדת הפשרה החילונית הזאת, שיוצאת קרחת משני הצדדים: גם לא מספיק יהודים וגם לא מספיק חילונים. מפני שההרבה יהודים יכולים אז להמשיך ולהגביר את הסחיטה היהודית שלהם מאנשי הקצת יהדות, שמרגישים אשמה על יהדותם הלקויה; ובאותה הזדמנות, אנשי ההרבה יהדות גם מצליחים לצמצם למינימום את האיום מצד חילוניות שמעדיפה להתכרבל בפינה, מבוישת ולא סגורה על עצמה.

מכאן, פתוחה הדרך לעוד קצת ועוד קצת יהדות, עד שהסרטן הזה מפושט לגמרי. כל טיפה מהרעל היהודי שנכנסת לגוף הקורבן מתפשטת בגוף ומזהמת אותו באופן כמעט בלתי הפיך. מכאן, קצרה הדרך לתלישת כרזות, לאיומים, למכות, לזריקות אבנים, לחסימות כבישים, לחצרות מסוגרות, לשריפת חנויות ולשלטון פחד. הדת הזאת, כמו כת לכל דבר, לא מבזבזת זמן, ומתחילה כבר מינקות: היא משתלטת על נפשותיהם הרכות של ילדינו, ומכתימה אותן לכל החיים. וכשהם גדולים, הם לא מכירים שום דבר אחר; הרי ככה חינכו אותם כל החיים. ולכן, לא פלא שבצבא הם כבר מצטרפים בהמוניהם ליהדות הג׳יהדיסטית, ומצביעים בן־גביר.

על כן, נא לא להתפתות לא לקצת יהדות, ולא לטיפל׳ה יהדות. יש לדחות את הדת הזאת במלואה ובאופן גורף, ולהרים חומות גבוהות בינינו ובינה.