השואה כמגדיר מהותי של העם היהודי

14/7/2025

עידן קדם

השואה הנוכחית משרתת רק את היהודים. הם נבנים ממנה ויונקים את לשדם ושואבים את זכות קיומם ממנה, בדיוק כפי שנבנו מהשואה הקודמת; זאת שסייעה להם להקים מדינה ולקיים באין מפריע את מפעל הפשעים המתגלגל שלהם. ואם לפני כל שואה היהודים חושבים שאלוהים בעדם ותומך בהם, אחרי כל שואה הם בטוחים בזה לגמרי.

וכל שואה שמתרגשת על ראשם של היהודים פותחת מבחינתם פתח להמיט שואה על אחרים ובמיוחד, על עצמם. כי זאת תכלית הקיום היהודי: למות ולהמית. וככל שנזקם של היהודים גדול יותר, כך אסור לומר זאת אפילו בלחישה, פן תוטל עליך קללה ותואשם באנטישמיות. כי מה אתה רוצה? זה הרי עם השואה הנצחי; היא רשומה על שמם של היהודים בטאבו, היא שלהם בלבד, ולכן יש להם היתר היסטורי להשתולל כאוות נפשם. הקשר הגורדי בין השואה לעם היהודי הוא כל כך חזק, שבפקוד את היהודים שואה הם ממש מתעוררים לחיים, הדם זורם בעורקיהם, והם מרגישים שחזרו אל ייעודם ההיסטורי והביולוגי. סוף סוף הם מבינים מה המשמעות של החיים האלה: שוב קמים עלינו לכלותנו, שוב אין מה לעשות, שוב אנחנו קורבן, שוב חוזרת אלינו תחושת ההצדקה הנצחית. ואם אפשר לעזור לאויב במלאכתו להשמידנו, מה טוב. זה הרי רק מוסיף לתחושת הקורבן וההצדקה.

אם היו היהודים ממיטים את הקטסטרופות שלהם על עצמם, ניחא. הצרה היא שהם גוררים אותנו יחד איתם לתהום. וזה כבר בלתי מקובל.

מדובר אפוא בעם מעוות בנפשו, שלא יתכון לכלום, ולכן זה בזבוז זמן לשאת אליו עיניים. יתר על כן: זה סכנת נפשות של ממש.

ושלא תהיה טעות: המאבק נגד שליטת היהודים בישראל הוא מאבק על זכותם של היהודים לחיות, לא פחות משהוא מאבק לטובת אחרים. מפני שבמצב הנוכחי הם רק ימשיכו להוליך את עצמם משואה לשואה. אז צו השעה הוא להפסיק להיות יהודים וציונים, כדי לא ללכת שוב כצאן לטבח.